שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה מפני סכנות
התקנת מחממי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה פירושה למעשה מאבק נגד האדים. מים וחשמל הם שילוב מסוכן. אם הבידוד של המחממים נפגע אפילו לשנייה אחת, עלולה להתרחש תקלה חשמלית. לכן אנו משקיעים מאמצים רבים כדי שהרכיבים החשמליים יהיו מופרדים לחלוטין מהמעטפת של המחממים. אין חריגים.
חסימת הלחות
כדי למנוע את חדירת המים למקומות שאסור להם להגיע אליהם, אנו משתמשים בזכוכית קוורץ ובחומרי בידוד קרמיים איכותיים בקצוות המחממים. חומרים אלו עמידים מאוד. הם לא נהרסים גם כשהחדר נהיה לח.
אנו גם סוגרים כל נקודת חיבור באמצעות חומרי סיליקון או צינורות חום. למה? כי אם טיפה אחת של מים תגיע לטרמינל החשמלי, המפסק יפעל מיד. כדי למנוע זאת, אנו מוודאים שהמעטפת של המחממים עומדת בתקן IP44 לפחות. המטרה היא למנוע את חדירת הלחות.
חיבור לקרקע ו“נשימה” של המחמם
מסגרת המחמם חייבת להיות מחוברת לקרקע של הבניין. אנו משתמשים בנחושת בעלת עובי גדול לצורך זה. זו רשת ביטחון – אם חוט חשמלי נשחק כתוצאה מחום או רטט, המפסק יפעל מיד, והמסגרת לא תישאר חשמלית.
יש גם את הבעיה של החום. מחממי אינפרא-אדום נהיים חמים מאוד. הקוורץ מתרחב יותר מהמעטפת המתכתית שבה הוא נמצא. אם המחמם מותקן בצורה צפופה מדי, הזכוכית עלולה להישבר. אך אם הוא מותקן בצורה רפויה מדי, הוא עלול להזדעזע, וזה עלול לפגוע בבידוד שלו עם הזמן. אנו פותרים את זה באמצעות מסילות קפיץ – הן שומרות על המחמם במקומו, אך נותנות לו מקום לנשום.
האיזון בין חום לבין בידוד
זו הבעיה הקשה. בידוד טוב מונע את חדירת המים, אך הוא גם מונע את יציאת החום. אם המעטפת של המחמם סגורה מדי, החוטים החשמליים עלולים להישרף. עם הזמן, המעטפות של החוטים נהיות שבירות ונשברות.
יש למצוא את האיזון הנכון בין רמת הבידוד לבין אפשרות לאוורור, כך שהחוטים לא יישרפו. טיפ מקצועי: וודאו שהחוטים שלכם עומדים בתקן של לפחות 105°C. הם צריכים לעמוד בתנאים הקיצוניים שבחדר האמבטיה מבלי להישרף.