כיצד לגרום לתנור הרוטט לאפות באופן אחיד
בואו נהיה כנים: לגרום לכל לחם שייוצא מהתנור להיות אופה באופן אחיד זה מאוד קשה. יש לנו רשת שמסתובבת במעגלים, ומקור חום שנשאר במקומו. אם לא נהיה זהירים, ייווצרו “נקודות קרות” – דבר שמהווה סיוט עבור אופים.
כדי לפתור את זה, אנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים. רוב האנשים חושבים על זרימת אוויר, אך האינפרא-אדום שונה – הוא פועל על ידי קרינה. הקרינה פוגעת ישירות בבצק.
כיצד אנו משיגים כיסוי של 360 מעלות
אנו לא פשוט מציבים את הנורות באופן אקראי. אנו מסדרים אותן בצורה אסטרטגית סביב התנור. ככל שהרשת מסתובבת, הלחם “נמצא” בתוך החום. זו תוצאה של השפעה צוברת.
הקרינה בעלת גלים קצרים פוגעת בפני השטח של הלחם במהירות. זה מאפשר לנו לקבל קרום מושלם ואחיד (תגובת מאייר, לאלה שמעוניינים בפרטים הטכניים), בלי להסתמך על זרימת האוויר.
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ בעלת צפיפות גבוהה לייצור הנורות. למה? כי היא מאפשרת לחום לחדור אל מבעד לפער שבין הקירות לרשת. כך האנרגיה לא נבזבזת על חימום קירות התנור, אלא עוברת ישירות אל הלחם.
הרכיבים הנוספים
רוב המערכות שלנו פועלות באמצעות צינורות קוורץ מלאים בהלוגן. אנו מחברים אותם למערכות בעלות הספק גבוה, כי אנו צריכים שהתנור ישמור על החום שלו ולא יאבד אותו כל פעם שפותחים את הדלת.
אם אתם משתמשים במערכות תעשייתיות, כנראה שתשתמשו בחיבורים מסוג R7 או Sk15. הם מצוינים, כי הם יכולים להחליף את הצינורות בקלות. בנוסף, הם יכולים להתמודד עם התרחבות וקיצור של הצינורות כשהם מתחממים, מבלי שהחיבור החשמלי ייפגע.
אנו גם משתמשים בציפויים מיוחדים על הקוורץ. זה מאפשר לחום לחדור לתוך הלחם, ולא רק לפני השטח שלו.
החסרונות
הבעיה היא שנורות אינפרא-אדום בעלות הספק גבוה יוצרות חום רב. זה נהדר לייצור יותר לחם, אך זה יוצר לחץ רב על מערכות הבקרה של התנור.
אי אפשר פשוט “להגדיר את ההגדרות ולשכוח”. צריך להשתמש במערכות בקרה מתוחכמות, אחרת הטמפרטורה עלולה לעלות יותר מדי, והלחם עלול להישרף.
ועוד דבר חשוב: יש לבדוק את מאווררי הקירור של התנור. הנורות יוצרות הרבה חום, ואם האוורור לא יעיל, התנור עלול להינזק. זו מערכת חזקה, אך צריך להקפיד על החום.